תרבות

באקט התרסה מול תרבות הזומרים, שני דור Xים מנסים לקלקל להם כל מילת סלנג שהם מוצאים, כאילו הם לא היו כאלה אוהיו. הם משווים בין גרביים לכפפות, וסופי, מסתבר, מעולם לא ראתה את כפות רגליה. לבסוף, בפינת ההיסטוריה האלטרנטיבית-טיבית-טיבית (מה תעשה לי?) הם דנים בשאלה מה היה קורה לולא הייתה וונדר-וומן, ומגיעים למסקנה שכל העבודה הייתה נופלת, כרגיל, על האישה.
תרגישו חופשיים לכתוב לנו בדף הפייסבוק של הפודקאסט, או באימייל בכתובת tiruma.podcast@gmail.com ותראו מה אתם יכולים לגרום לנו לעשות.

סופי ורן מדברים על קסמים יומיומיים, ומתפייטים על גדולתה של הטלויזיה (ולא נגיד, על זה שהמערכת דואגת שיעלה כל שבוע פרק, כן?) אז הם תוהים מה היה השימוש של היפנוזה, לו זו הייתה אמיתית. הם מגיעים למסקנה שכל אחד צריך לשנוא איזה אוכל באופן לא מוסבר, רק בשביל העניין. כדי להישאר בקדמת הטכנולוגיה, הם גורמים לAI לכתוב שירה גרועה, ואז צוחקים עליו. הם מדברים מהלב על דברים מוזרים שממש היו רוצים, ועל דגלים למדינות שלהם (שחולקות גבול, כמובן). סופי מסיימת, כמו תמיד, בהדרן.
תרגישו חופשיים לכתוב לנו בדף הפייסבוק של הפודקאסט, או באימייל בכתובת tiruma.podcast@gmail.com ותראו מה אתם יכולים לגרום לנו לעשות.
 

בצלילה חדה למחוזות ההיסטוריה האלטרנטיבית, סופי ורן דנים בשאלה הרת הגורל, מה היה קורה אם מישהו אחר היה כותב את שר הטבעות במקום ג. ר. ר. טולקין (אגב, שם נפלא לשרותי גרירה, כסף על הרצפה). אחרי שהם מספרים על אותם עולמות מופלאים, הם חוזרים לעולם שלנו, ושם הם שוקלים מה לעשות לו חבר או חברה טובים היו מדיפים ריח צחנה. הם בברור לא מתכוונים אליך. לסיום, קולות לוויתן מרגיעים.
תרגישו חופשיים לכתוב לנו בדף הפייסבוק של הפודקאסט, או באימייל בכתובת tiruma.podcast@gmail.com ותראו מה אתם יכולים לגרום לנו לעשות.

סופי ורן מתחרים על תואר "יקיר העיר", כל אחד בשלו. הם מגיעים למסקנה שלשניהם מגיע, ורן מכין מקום בסלון לפרס. סופי מתלוננת שכולם נותנים מלחיות בחינם עם קיסמים, אבל אף אחד לא נותן קיסמים חינם עם מלחיות, היא מציעה לשעבד את בני הבית לעבודות יד ואפיית עוגות. רן מאשרר. אז הם דנים בהרגלי החיזור והרביה של מכוניות, וספציפית אלו של בינבה מהסדרה המצויירת. סופי, מעודדת מהאישרורים מקודם, יוצאת בנאום חוצב להבות על סינדרום שטוקהולם ועל מהות הרשע בכלל. רן מסכים.
תרגישו חופשיים לכתוב לנו בדף הפייסבוק של הפודקאסט, או באימייל בכתובת tiruma.podcast@gmail.com ותראו מה אתם יכולים לגרום לנו לעשות.

סופי ורן מארחים את הסטנדאפיסט בוב המיזנטרופ. לאחר דברי היכרות קצרים, הם צוללים לניתוח הביטוי "ללא כחל ושרק", ומעירים טראומות לאומיות. כדי להרגיע את הרוחות, הם פונים לדיה עם הצרה בשעתה. הם דנים בכתובים, שאול ושמואל, א' וב', המחסל והמחסל יום הדין. סופי מרביצה בהם תורה, ומאשימה את כותב התנ"ך (אלוהים?) בפוליטיזציה של הסיפור. הם משווים בין סכין, מזלג וכף, ונותנים לבוב לנצח. בקטע הפוסט-קרדיט הם יוצאים דפוקים לגמרי.
את בוב המיזנטרופ ניתן למצוא בפייסבוק, במסטדון, ב"בובקאסט", וכמובן, בטינדר.
תרגישו חופשיים לכתוב לנו בדף הפייסבוק של הפודקאסט, או באימייל בכתובת tiruma.podcast@gmail.com ותראו מה אתם יכולים לגרום לנו לעשות.

המאזין האנונימי האהוב עלינו שלח לסופי ורן שאלות, והם עונים על כולן בפרק ספיישל מיוחד. הם דנים בברכות יומיות שגרתיות, ובחוסר היכולת להרגיש אושר (פרט ל-25 דקות שבועיות). הם מתחקים אחר עקבותיהם הגנטיות של עופות ימיים, ומשם זורמים לשיעור יוגה אצל גינקולוג. הם נוסעים ברכבת ומדברים על קונספירציות פדגוגיות, ולמה זה נהדר להיות פיזיקאי. רן מספר את הסיפור על שעון החורף, תעשו פיפי לפני. הם דנים בעקרונות פיזיקליים מעמיקים, וסופי מנסה להביא את קץ העולם, אבל לא מצליחה. או שמא?
תרגישו חופשיים לכתוב לנו בדף הפייסבוק של הפודקאסט, או באימייל בכתובת tiruma.podcast@gmail.com ותראו מה אתם יכולים לגרום לנו לעשות.

נגמר לסופי ורן על מה לריב, אז הם מתווכחים אם דים-סאם או קרפלך זה יותר טוב. בסוף מסתבר שכולם פולנים. רן מתלונן על אנשים ששומרים מקום בתור ומבקש מסופי עצה איך להתמודד - בסופו של דבר נשפך דם. סופי מציעה לרן לאכול קילו וחצי של טירמיסו (קוחש"ט להלן), רן מתנגד בגלל שזה אומר שהוא יאכל קוחש"ט, סופי טוענת שאפשר גם פיצה וקוחש"ט, אבל רן מסביר שאם יש אפשרות לאכול קוחש"ט, למה שהוא יאכל פיצה ולא קוחש"ט. לבסוף הם מקריאים את "האהבה הישנה" של שלמה ארצי, ואיכשהו זה מגיע לחלליות (השיר, לא סופי ורן).
תרגישו חופשיים לכתוב לנו בדף הפייסבוק של הפודקאסט, או באימייל בכתובת tiruma.podcast@gmail.com ותראו מה אתם יכולים לגרום לנו לעשות.

סופי מסבירה לרן שלמי שאין ציפיות אין אכזבות, אז רן מסביר לסופי שלמי שאין ציפיות - אין לו גם אכזבות. סופי מאוכזבת, אבל רן תולה את האשמה בציפיות שלה. מפה לשם - חמש הדקות הכי טובות שלהם אבר (תבואו בלי ציפיות אבל). רן וסופי מדברים על כלוב הפאראדיי המקולל שנקרא מעלית, ודורשים את התערבות כוחות הביטחון. הם מקריאים את השיר הקריפי "לא דיברנו עוד על אהבה" של אהוד מנור, וסופי צריכה לשטוף את עצמה. רן תוהה למה כל מי ששומע אופרה בסרט הוא נבל, סופי מוכיחה אותו על טעותו, ומסבירה שהיא עצמה שומעת אופרה, ויש לה רק אי וולקני ובסיס טילים. רצוי אולי שלא נרגיז את סופי יותר. מאזין אמיתי שואל אותם מה הם מצפים למצוא כשהם פותחים חבילת שוקולד, ואולי מופתע לטובה. סופי מסיימת, כהרגלה, בגרעפס.
תרגישו חופשיים לכתוב לנו בדף הפייסבוק של הפודקאסט, או באימייל בכתובת tiruma.podcast@gmail.com ותראו מה אתם יכולים לגרום לנו לעשות.

סופי ורן מסבירים מה לא הגיוני בסיפורי התנ"ך, בואו נגיד ש"גבר שומע קולות" זה מוטיב חוזר. אז הם מדברים על השירה העברית המודרנית וכמה היא קריפית, למאזין דני סנדרסון מומלץ לדלג. הם משווים בין קפה ותה, מדברים על התמכרויות ועל יחס אנושי (סופי רוצה אחד ולא רוצה את השני). רן מצטט את ניקול ראידמן מ2017. בפינת העברית שלנו, סופי מדגימה כיצד היא אוחזת במקל בשני קצותיו, ורן מתחבא מתחת לשולחן מפחד הפטריארכיה. עד שהם יגיעו, סופי ורן מספיקים גם לבקר את האנשים שיש להם חצי תאווה בידם ועוד מתלוננים על זה. אנחנו בטוחים שהפטריארכיה תגיע בכל רגע לעצור אותם.
תרגישו חופשיים לכתוב לנו בדף הפייסבוק של הפודקאסט, או באימייל בכתובת tiruma.podcast@gmail.com ותראו מה אתם יכולים לגרום לנו לעשות.

סופי מספרת על הפעם שמירב (שם בדוי) הבטיחה לה מכות ולא קיימה, רן מסביר שהיא *עדיין* לא קיימה. אז הם עוזרים לאדם אקראי מהאינטרנט™ להיות יותר חיובי, וזה כולל הרבה תנועות חיוביות אופקיות עם הראש, כדי לנער את המחשבות השליליות החוצה. הם נותנים דעתם על בעית הכפכפים והגרביים שפושה בקרב בני הנוער, ומספקים שלל המלצות כיצד להיות פאשניסטה, פשוט כסף על הרצפה. לקינוח, הם מקריאים תפריטי קינוחים, ללא ספק זה הפי אנדינג.
תרגישו חופשיים לכתוב לנו בדף הפייסבוק של הפודקאסט, או באימייל בכתובת tiruma.podcast@gmail.com ותראו מה אתם יכולים לגרום לנו לעשות.